top of page

פסיכולוג ספורט ומאמן מנטאלי



״כמה מהמשחק הוא טכני/פיזי וכמה מנטאלי ?״

כך היה פותח ken ravizza פסיכולוג ספורט את השיחה בכל קבוצה בה עבד.

התשובה המדויקת לא באמת הייתה חשובה, אלה ההבנה שבמשחק יש פן מנטלי וכי על השחקן לבצע אימון מנטלי בדיוק כמו שהוא מבצע אימון פיזי או טכני.

בשנים האחרונות התרחש שינוי של ממש בגישתם של העוסקים בספורט בישראל כלפי הפסיכולוגיה של הספורט. כיום ספורטאים, הורים ומאמנים מכירים בהשפעתם המכרעת של גורמים פסיכולוגיים על התפקוד הספורטיבי, ומעוניינים יותר ויותר לשכור שירותים של מומחים בתחום זה.

לצד העלייה בביקוש גדל שוק המאמנים המנטליים. אירוע אשר לכאורה אמור להיות מבורך אך לצערי בשנות עבודתי הקצרות אני למד כי אתגרי הביצוע אל מול כישוריהם והכשרתם של מרבית המאמנים המנטליים ראוי לבחינה והסדרה.

חשוב לי לציין, כי אינני בא להכפיש את תחום האימון ואת העוסקים בכך. בטוחני שלרוב הכוונות של המאמנים הן הטובות ביותר. הבעיות עם תחום האימון הן מערכתיות. להלן הבעיות שניתן להיתקל בהן:

1. אין פיקוח על הכשרת המאמנים המנטליים ואין דרישות מוגדרות

2. ישנו פער בין הידע בשטח לאבחון הסיבה האמתית לפנייתו של הספורטאי:

א. נפש האדם מורכבת.

ב. כי רוב הפונים נמצאים בשלבים התפתחותיים רגישים ומורכבים (כגון תחילת גיל ההתבגרות או עיצומו גיל ההתבגרות, או שנות ה20 המוקדמות, שהן מבחינות מסוימות המשך של גיל ההתבגרות). הספורט התחרותי, שלרוב מהווה חלק מרכזי מבניית הזהות והדימוי העצמי משחק תפקיד מרכזי בגילאים אלו. הבנה חסרה של איש המקצוע באשר לסוגיות הפסיכולוגיות הבאות לידי ביטוי בגילאים אלו, במידה כזאת או אחרת תהיה לרועץ.

3. אתיקה- כפסיכולוג אני מחויב לסודיות ולעמוד בכללי האתיקה של הפסיכולוגים, לעולם לא אפרסם שם של ספורטאי שעובד איתי או שעזרתי לו.

אלו חלק קטן מהבדלים בין פסיכולוג למאמן מנטאלי.

ישנם מאמנים מנטאליים נפלאים שבהחלט יכולים לקדם ספורטאים וללמדם כישורים חשובים וישומיים. אך אלו יתאימו בעיקר לספורטאים בעלי קשיים לא משמעותיים וזמניים. כאמור לרוב, מי שכבר פונה לפסיכולוג ספורט או מאמן מנטאלי, פונה בגלל קושי פסיכולוגי משמעותי ומתמשך, שהיה מורכב מלכתחילה (וככל הנראה הפך למורכב יותר), ולכן דורש איש מקצוע המוכשר להבינו ולטפלו כראוי.

באילו נושאים עוסקת פסיכולוגיית ספורט וכיצד היא נראית בפועל?

פסיכולוגיית הספורט אינה עוסקת רק בהכשרה ושיפור כישורים מנטאליים/פסיכולוגיים. בפסיכולוגיית ספורט ההתערבות הנדרשת תהיה לעיתים בעלת אפיונים טיפוליים, וזה אומר שני דברים:

1. שקיימת חשיבות עליונה למערכת היחסים ולתקשורת המתקיימת בין

הפסיכולוג/המאמן המנטאלי והספורטאי, שכן לעיתים קרובות הן עצמן חלק מהותי

מהצלחת התהליך.

2. כאשר ספורטאי מגיע לקבלת עזרה, הוא מביא עמו את כל עולמו הפסיכולוגי המורכב, בעבודה עם בני נוער, קריטי להחזיק בהבנה של מורכבותו הפסיכולוגית של גיל ההתבגרות.

להלן רשימה חלקית של הסוגיות השכיחות, וסוגי הידע השונים הנדרשים לטיפולם, בפרט בעבודה עם ילדים ובני נוער: לחץ או חרדה תחרותית דפוסי חשיבה הרסניים ולא סתגלניים ויכולת וויסות רגשי נמוכה. סוגיות בנושא דימוי עצמי/ביטחון עצמי בספורט סוגיות בתחום המוטיבציה, מעורבות הורית לא תקינה קשר ותקשורת מאמן-מתאמן, דינאמיקה ותרבות קבוצתית .

סוגיות אלו דורשות ידע רב ממגוון שלם של דיסציפלינות אשר נלמדות באקדמיה.

פסיכולוגים אשר עברו הכשרה טיפולית, או נמצאים במסלול של התמחות טיפולית (פסיכולוגיה חינוכית-כמוני- או קלינית) לומדים לעומק נושאים אלו, וגם זוכים להדרכה עליהם במשך שנים לאחר סיום הכשרתם! לעומת זאת, קיים ספק רב לגבי מידת וטיב ההכשרה וההדרכה שזוכים לה מאמנים מנטאליים בנושאים אלו.

אני רוצה להבהיר ולומר כי אינני חושב שיש לפסול את מקצוע הקואצ'ינג בספורט. טענתי היא שמאמנים מנטאליים צריכים להכיר בגבולות מקצוע הקאוצ׳ינג ולא לעסוק בסוגיות פסיכולוגיות. דרישה זו היא קשה ליישום בעיקר כי כלל בעלי המקצוע מעוניינים לעזור לספורטאי ואינם מחויבים אתית להעביר את הספורטאי לגורם מוסמך יותר, מעבר לזאת לא תמיד בעל המקצוע ידע לאבחן את שורש הבעיה.

העיסוק בפסיכולוגיית הספורט והאימון המנטאלי הוא לא פשוט ובעל אתגרים רבים. אין פתרונות קסם. על מנת לא לפגוע בספורטאים מאמנים מנטאליים צריכים לעבור הכשרה טובה יותר, שתספק להם הבנה טובה יותר של סוגיות פסיכולוגיות בספורט, ידע לגבי גבולות מקצועם וכלים לנהל קשר משמעותי עם ספורטאים. כמו כן על הספורטאים והסביבה התומכת אותם להכיר בהבדלים בין הפסיכולוג והמאמן המנטאלי ולפנות לאיש המקצוע המתאים. כיום כאשר התחום אינו מוסדר ומפוקח, ספורטאים ומערכות ספורטיביות שאינם יודעים להבדיל בין סוגי השירותים מתקשים לפנות לאדם המתאים. המחיר עלול להתבטא בנזקים מקצועיים ונפשיים אצל הספורטאים, ופגיעה תדמיתית בתחומים הנפלאים של פסיכולוגיית הספורט והאימון המנטאלי.


Comments


bottom of page